© 2017 by כלנא Proudly created with Wix.com

  • Facebook Clean

אז איך אומרים? 'קַהוֶה' או 'אַהוֶה?'

 

אֶל-עַאפְיֶה!
כל מי שלמד אי-פעם ערבית וניסה להקשיב לשפה המדוברת פה בארץ, נחרד לגלות שאין להג אחד ומרכזי בארץ, ושהערבית המדוברת בצפון, שונה קצת מזו בירושלים, או בנגב.

כלומר, אם היינו יודעים באיזה להג מדברים איתנו, היינו מבינים שפרט לכמה אותיות שנהגות שונה, או מילים בודדות שנאמרות אחרת, זו פחות או יותר אותה ערבית שלמדנו.
אז בואו נלמד היום איך אותיות או מילים מסויימות יכולות לסייע לנו לקלוט באיזה להג מדבר האדם שאיתו אנחנו מדברים או מאיזו מדינה הוא (כמובן שיש יוצאי דופן). 

האות ק' - ق


בראש ובראשונה תעודת הזהות ברוב הלהגים בארץ – האות 'ق' – קַאף.
בצפון/במשולש -  לרוב יישמרו על הקאף הקלאסית ויהגו אותה כ- ק' עמוקה. כך שאת המילה "קרוב" הם ייהגו כ – "
קַרִיבּ".


באיזור ירושלים – ברוב המילים יהגו אותה כ-א', כך שאת המילה "קרוב" הם ייהגו כ – "אָרִיבּ". אגב, גם במצרים יחליפו את הק' באות א'.

בלהג הבדואי - יהגו אותה כ- 'גּ' דגושה, כך שאת המילה "קרוב" הם ייהגו – "
גָּרִיבּ". שימו לב שגם בעזה ידברו באות 'גּ', וגם בירדן.

האות כּ' - ك

הבדל נוסף שאפשר לזהות הוא באות כּ'.
לאורך ההיסטוריה התפתח להג שהוא ייחודי לאנשי הכפר, החקלאים (
אֶל-פַלַّאחִין), שלא התגוררו בערים הגדולות. ואם הזמן הכפרים גדלו והפכו לערים,אך הלהג נשאר. (ניתן לראות זאת במקומות כמו טירה וטייבה).
הייחודיות היא בהגיית האות "כּ" כ- צ' (כמו צ'ארלי). ואז במקום לשאול "
כּיף חַאלַכּ?", יאמרו "צִ'יף חַאלַצ'?" מה שמוסיף על הקושי להבין אותם.
 

האות ג' - ج

ולסיום, להזכיר שבמצרים הוגים את ה- ג' דגושה. כלומר במקום להגיד "אִרְגַ'ע!"(חַזוֹר!), הם יגידו "אִרְגַּע".